מאת הרה"ג יעקב אריאל
שאלה: בקורס מד"א שעברנו, הסביר המדריך כי אין חובה [ככל הנראה כוונתו ע"פ כללי מד"א] להנשים אדם זר ברחוב, מחשש שהמנשים יידבק במחלה מהאדם המונשם.
האם לפי ההלכה באמת יש כאן ’חייך קודמים לחיי חברך’ או שמא יש חובה להנשימו מכיון שהסיכון איננו גדול, והסיכוי להציל את חייו גדול הרבה יותר, לסיכום - האם הנשמתו היא רשות או מצוה או חיוב?

תשובה: לדעת הרדב"ז, אם הסיכון נמוך לעומת הצלה ודאית יש להציל למרות החשש לסיכון.