עיקר הכתבה הוא על היחשפות מתנדבים שהינם חדשים במערכת לכל מיני אירועים קשים כמו- החאיות תאונות דרכים קשות וכן כל מיי נסיעות נטן כאשר הם רק ברגיל.
מבלי שיש להם איזהשהוא גורם סמכותי שיוכלו לדבר איתו על מה שקרה (בעיקר על כך שהפסיכולוג של מדא זה רק שמועה והוא לא באמת קיים) או שיש גורם סמכותי אבל אין להם גישה אליו. והאדם היחידי שאי הם פונים אם הם לא עוזבים הוא המדריך שלהם שגם ככה הוא לא יותר מדי גדול מהם

לפי דעתי- בתור מתנדבת בוגרת שכבר שנה וחצי במערכת, אני יודעת שכאשר יש דברים כאלה בתחנה שלי אני יודעת שאני מתקשרת ושואלת מה שלומו! אני מתעניינת
ומכובן שאם החדשים היו משתפים גורמים יותר בכירים כמו אחראי מתנדבים, אני בטוחה שהם היו במצב יותר טוב.

אבל בשורה התחתונה אנחנו מתנדבי נוער, ובנו משקעים אבל אל ממש עד הסוף..
נכון יש פיזור הבייתה אחרי משמרת ערב, יש כל מיני אירועים חברתיים, אבל עדיין יש דברים שטוענים שיפור. אנחנו בסוף שרשרת ההירכיה ולכן אנחנו צריכים לקבל אתזה והיסתדר בעצמנו
ולכן אני אפנה לאנשים שהתראיינו- לא טוב לכם, אתם רואים מתנדבים סובלים, אל תחכו למישו יותר בכיר שישים לב!תתענינו בעצמכם
אז אפילו אם אתה לא מדריך, אתה חונך, ותיק , חדש מה שזה לא יהיה- כולנו פה במטרה לעזור ולתרום
אם תאם רואים מישהו במצוקה!תעזרו לי

מאוד צרם לי על התלונות שהפנו כלפי המערכת מבלי שניסו לשנות איזה שהוא משהו